האשמת שווא בהתעללות בילדות/ים
אחת מהתופעות המכאיבות והמטלטלות ביותר עבור משפחות עם ילדים עם אהלרס-דנלוס, היא האשמת ההורים בהתעללות בילדיהן/ם.
בעולם וגם בישראל, ישנם הורים שנחשדו בגרימה מכוונת של חבלות לילדיהם/ן. בחלק מהמקרים ילדים אף הוצאו מחזקת המשפחה והועברו למרכז חירום, מבלי שההורים אשמים בדבר. בחו"ל התפרסמו מקרים כאלה עם ילדים בגיל הרך, ואף עם תינוקות בנות יומן, שהציגו חבלות ותסמינים ללא סיבה נראית לעין, שבידעבד התבררו כנובעים מאהלרס-דנלוס.
איך דבר נורא כזה קורה?
יש חפיפה בין סימנים שמציגים ילדים שחווים אלימות בבית, לבין חלק מהתסמינים של EDS, למשל: שטפי דם או חבלות עוריות, פריקות, ופציעות לרקמות רכות. סוגים נדירים של התסמונת עלולים לגרום לשברים ללא מאמץ, ולדימומים באיברים פנימיים.
הרבה מהתסמינים באהלרס-דנלוס לא מאותרים בבדיקות רגילות, והם מגוונים ומפושטים, ותסמינים חדשים עלולים לצוץ עם הזמן.
ריבוי הבעיות וההתמודדויות בתסמונת עלול להשפיע משמעותית על השתתפות בפעולות היומיום (למשל נוכחות במסגרת החינוכית), ולהביא להיעדרויות רבות.
מכאן, הדרך להסקת מסקנות שגויות על הסיבה לחבלות ו/או ההיעדרויות- עלולה להיות קצרה. במיוחד כאשר הילד או הילדה לא מאובחנים עדיין.
המציאות הקשה היא שהתעללות בילדים קיימת, בלי קשר למחלה כזו או אחרת. אך האשמות כוזבות מסוכנות לא פחות, וחובה על א/נשי מקצוע להיות ערים לרקע רפואי- אישי ומשפחתי- בשילוב עם הוראות החוק, כאשר עולה חשש לשלומן של ילדות/ים.
בבקשה מכן/ם אנשי המקצוע- גלו ערנות והתייעצו עם גורמים מוסמכים בכל מקרה שעלול להיות קשור לאהלרס-דנלוס או למחלה שקופה או נדירה שיכולה להסביר סימנים אצל ילדים.
לחצו כאן לקריאה מורחבת בנושא, עם דגשים לא/נשי רווחה ורפואה על הביטוי של EDS בילדים.