top of page

מחקר ישראלי! מיגרנות בקרב בני נוער על רצף תסמונות גמישות היתר

גאווה מקומית- ד"ר יאיר זלוף ועמיתיו ממספר בתי חולים ופקולטות לרפואה בארץ, בדקו את שכיחותן של מיגרנות בקרב בני ובנות נוער עם hEDS\HSD. לצורך כך הם עשו שימוש במאגר נתונים צה"לי של מועמדות/ים לשירות צבאי, שעברו מבדקים רפואיים לקראת גיוס. נבדקו נתונים על גמישות יתר, בעיות שריר-שלד, התקפי מיגרנה ותסמינים שונים נוספים.

בסה"כ נבדקו נתונים מ-1,626,407 בני ובנות נוער! בין השנים 1998-2020.

  • ממצאי המחקר: מיגרנות שכיחות בתסמונות יותר מפי 2 לעומת באוכלוסייה הכללית: 6.5% ב-hEDS\HSD לעומת 3.2% בבני/ות נוער בריאים.

  • בדומה לכך, אבחנת hEDS\HSD בקרב אלו עם מיגרנה הייתה שכיחה פי 2: 0.6% לעומת 0.3% אצל אלו ללא מיגרנה.

  • שכיחות המיגרנה לאורך השנים נשארה קבועה, אבל שכיחות hEDS\HSD עלתה. משוער שזה בעקבות עלייה במודעות המאבחנים/ות מאז הכנסת הקוד לסיווג תסמונות גמישות יתר (קריטריון Villefranche מ-1998).

  • נעשתה הערכת שכיחות כללית של hEDS\HSD באוכלוסיה, על סמך כמות המלש"בים עם התסמונות (4686) מתוך כלל הנבדקים. ההערכה היא 0.3%, נתון שמסתדר עם חלק מההערכות מהשנים האחרונות (הערת אגם: 0.3% מאוכלוסית ישראל כיום הוא: 29,100 א/נשים!).


כמה נקודות להתייחסות:

  • המחקר התייחס ל-hEDS\HSD יחד כיוון שלחוקרות/ים לא הייתה גישה למידע תורשתי, שמוגדר בקריטריוני האבחנה כחלק מהגורמים המבדילים בין שני המצבים. הנבדקים שהוחשבו כ-hEDS\HSD עמדו בקריטריונים מ-2017 וביניהם ציון גמישות בייטון של 6 ומעלה, עם תסמיני שריר-שלד או פריקות חוזרות ללא טראומה, וללא עדות למחלת רקמת חיבור אחרת.

  • מיגרנה פעילה הוגדרה כהתקף בתדירות של פעם בחודש לפחות, המלווה בפגיעה תפקודית, ומאובחנת על ידי נוירולוג/ית. כלומר שייתכן והיו מאובחנות/ים שלא נכללו במחקר אף שיש להם מיגרנות (פחות מפעם בחודש). בנוסף, לא נאספו נתונים על טיפולים עבור המיגרנה או על גורמי אורח חיים משפיעים.

  • המחקר לא בדק את הסיבות למיגרנה כפי שידועות במחקרי EDS: מעורבות וסקולרית, דיסאוטונומיה, בעיות פה ולסת, צוואר ועוד. בוסף לא נבדקה סיבתיות בין התסמונות לכאבי הראש, ודרוש מחקר נוסף כדי לאפיין את הקשר בין כל אלו.

  • הערכת השכיחות הכללית של 0.3% היא הערכת חסר, כיוון שהמדגם כולל רק מועמדים לגיוס, ללא א/נשים מהחברה החרדית והערבית, וללא נשים דתיות. לכן השכיחות בפועל כנראה גבוהה יותר!

  • התפלגות המינים במחקר הייתה כמעט חצי חצי: 54% נערים ו-46% נערות (הערת אגם: רוב המחקרים מתארים שיעור גבוה הרבה יותר של נשים).

  • נמצא ששיעור המאובחנות/ים היה גבוה יותר ככל שהמעמד הסוציואקונומי ושנות ההשכלה היו גבוהים יותר, מה שמעיד על פערים בנגישות לשירותי רפואה בין שכבות אוכלוסיה שונות.

  • בהמשך השנה צפוי להתפרסם מחקר נוסף שנעשה על אותו המדגם ובדק בעיות מעי.

המחקר של ד"ר זלוף ושותפותיו שופך אור איפה שעד כה היה חשוך: אלו נתונים ראשונים בעולם על כאבי ראש בתסמונות בשכבת גיל צעירה, והערכת שכיחות עדכנית וייחודית שלקוחה ממאגר רשמי של המדינה. בנוסף, יש כאן ממצא חשוב ומדאיג בנוגע לאי שוויון באבחנה, וזהו כנראה רק פער אחד מבין נוספים שחלקם ידועים מהספרות, כמו: תת אבחנה על רקע מין, אבחנות שגויות, שיוך עדתי/חברתי, ועוד.


על המחקר החדשני והמעמיק, ועל קידום התחום בארץ ובכלל, מגיעים שאפו גדול, הערכה ותודה לכל המעורבים: ד"ר יאיר זלוף, גב' מאיה שמחוני, גב' אסטלה דרזן, ד"ר אבישי צור, גב' דורית צור, ד"ר מאיה בראון, פרופ' גיל אמריליו, ד"ר אמיר שלייפר, ד"ר אסף הוניג, וד"ר יולנדה בראון-מוסקוביץ'.




180 צפיות

Commentaires


bottom of page