ריפוי בעיסוק בתסמונות אהלרס-דנלוס וגמישות יתר
א/נשים עם תסמונות אהלרס-דנלוס וגמישות יתר מדווחים על קשיים תפקודיים כמעט בכל תחומי העיסוק, ביניהם טיפול עצמי, הכנת אוכל, קניות, עבודה ושימוש במכשירים שונים. השתתפות בעיסוקים השונים גוררת מאמץ, כאב, תשישות ולעיתים הימנעות. מחקרים הראו שאנשים עם EDS ו- POTS עשויים לחוות מגבלות המשפיעות לא רק על תפקודם הגופני, אלא גם על רווחתם החברתית, הרגשית והנפשית.
במסגרת טיפול ריפוי בעיסוק ניתן לקבל מענה התומך בשיפור הקשיים התפקודיים והשבת איכות החיים.
המידע בעמוד זה נכתב על ידי:
אילנית באום-כהן, מרפאה בעיסוק, אחראית ריפוי בעיסוק במכון צעדים לשיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
שרונה דולמן, מרפאה בעיסוק, יועצת להתאמת אביזרי עזר, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
על המקצוע: ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק הוא מקצוע ממקצועות הבריאות הנסמך על גופי ידע ממדעי העיסוק , הרפואה, החברה וההתנהגות. מטרתו היא לסייע לכל אדם שיש לו מגבלה מולדת או נרכשת לשמור ולשפר את תפקודו העצמאי, בעיסוקים המשמעותיים עבורו.
ארגון המרפאים בעיסוק העולמי WFOT הגדיר: " ריפוי בעיסוק הוא מקצוע העוסק בקידום בריאות ואיכות חיים באמצעות המעורבות בעיסוקים משמעותיים".
מרפאים בעיסוק ממלאים כיום תפקידי מפתח בתהליכי אבחון, טיפול ושיקום בקרב אוכלוסיות מגוונות. ניתן למצוא מרפאים בעיסוק בתחום הפדיאטריה, בתחום בריאות הנפש ובתחום הגריאטריה. ריפוי בעיסוק פיזיקלי עוסק בעיקר בשיקום נוירולוגי, טראומה, תאונות, טביעות, כוויות, פגיעות ראש ועוד. מקצוע הריפוי בעיסוק נלמד באוניברסיטה ומי שמסיים את התואר נדרש לעמוד בבחינה מטעם משרד הבריאות על מנת לקבל רישיון לעסוק בתחום.
בטיפולי ריפוי בעיסוק אנו בוחנים ומעריכים את שלושת הגורמים הבאים:
אדם – מהן יכולותיו, אילו תפקודים הוא מבצע, מהם המאוויים שלו, ומה עושה או היה מעוניין לעשות בשעות הפנאי במטרה להתאים עבורו את הטיפול המתאים.
עיסוק – לא רק משלח ידו אלא כל עיסוק שמסב לאדם הנאה ויש לו חשיבות ומשמעות עבורו.
סביבה – פיזית וחברתית. הסביבה הפיזית היא הסביבה האקולוגית בה מתגורר האדם, עיר/כפר /בניין קומות/דירת קרקע/עם
בע" ח/נגישות למבני ציבור וכו'. בנוסף, בסביבה הפיזית נעשית לעיתים התאמת טכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר, המסייעים להורדת חסמים, ושיפור מידת ההשתתפות והעצמאות של האדם בהתמודדות עם משימות היום יום.
הסביבה החברתית הכוללת את משפחתו, חבריו והאנשים המקיפים אותו.
החיבור בין שלושת הגורמים הללו מאפשר את התפקוד בפועל של האדם, ומשפיע על מידת עצמאותו.
מרפאה בעיסוק (מרבית העוסקות בתחום הן נשים) מטפלת באדם מתוך ראיה הוליסטית של מרכיבי שלושת המעגלים, ומסייעת להגדלת החפיפה ביניהם, על מנת לשפר את הביצוע ולהביא לתפקוד עצמאי ככל האפשר.
המטרה המרכזית בטיפולי ריפוי בעיסוק היא התפקוד תוך כדי אימוץ דפוסי התמודדות המקדמים איכות חיים.
טיפולי ריפוי בעיסוק
מה כולל טיפול ריפוי בעיסוק?
-
התמקדות ביציבה, בחיזוק השרירים ובטווחי התנועה.
-
התייחסות לכל היבטי BADL שהם התפקודים הבסיסיים כמו למשל היכולת להתלבש, להתקלח, לצחצח שיניים ועוד, ו-IADL שהם התפקודים המורחבים כמו למשל הכנת ארוחה, עריכת קניות, ניקיון הבית ועוד.
-
אבחון ותרגול תפקודים קוגניטיביים, כמו למשל זיכרון, קשב, היכולת לפתור בעיות, לתכנן, להתמצא ועוד.
-
התאמת אביזרי עזר.
-
התאמה ושינויי דיור וסביבה.
-
ארגונומיה - התאמת סביבת העבודה או מקום העיסוק החשוב לאדם.
-
התאמת ובניית סדים במקרה הצורך.
היכן ניתן למצוא מרפאות בעיסוק?
במכוני קופת חולים, בבתי חולים וכן מרפאות בעיסוק העובדות באופן פרטי.
חשוב להיות מטופל אצל מרפאה בעיסוק המכירה מחלות רקמת חיבור.
התאמת סביבה ואביזרי עזר
מחקרים מלמדים כי אביזרי עזר מסייעים בהגנה על המפרקים, בהקלה על כאב, איזון בין פעילות למנוחה, הגבלת תנוחה המעוררת עיוותים, מעודדים שימוש במפרקים גדולים וחזקים יותר, ומפחיתים הפעלת לחץ ושימוש בכוח המפרקים.
דוגמאות לאביזרי יומיום שפותחו עבור קשיי תפקוד באהלרס-דנלוס ב"מילבת- שיבא", העוסקת בהתאמת הסביבה ואביזרי עזר, ומהווה חלק ממערך השיקום במרכז הרפואי שיבא. בלחיצה על החצים בצדי התמונה ניתן לדפדף בין האביזרים השונים:
קוצץ ציפורניים שולחני, מבטל את הצורך באחיזה ומאפשר לחיצה קלה