זוהו וריאנטים גנטיים שגורמים לאהלרס-דנלוס היפרמובילי (hEDS)

מחקר גנטי של מעבדת נוריס מאוניברסיטת דרום קרוליינה בארה"ב, בדק כ-200 מאובחנות/ים באהלרס-דנלוס היפרמובילי (hEDS). המחקר מצא שבקרב כשליש מהמשתתפים התגלו שינויים נדירים באחד מהגנים ממשפחת Kallikrein (KLK). זו תדירות גבוהה בהרבה מהמצופה באוכלוסייה הרגילה, שנקראת בשפה המחקרית "העשרה סטטיסטית": יש יותר נשאים של וריאנטים נדירים ב-KLK ביחס לאוכלוסייה הכללית, ולא מדובר דווקא באותה מוטציה אצל כולם, אלא בוריאנטים שונים בגנים מאותה משפחה.

מהי משפחת KLK?

כ-15 גנים המקודדים אנזימים מפרקי חלבונים, שמעורבים בתהליכים פיזיולוגיים חשובים כמו ויסות לחץ דם, קרישת דם, תהליכים חיסוניים ועוד. הגנים מבוטאים גם ברקמות חיבור ומבצעים תפקידי ויסות מגוונים.

בשתי משפחות מבין משתתפי המחקר בוצע ריצוף גנטי מלא, ואצל כל כל בן משפחה עם סימפטומים נמצא וריאנט נדיר (מוטציה) בגן KLK-15. כדי לבדוק אם קיימת השפעה סיבתית, החוקרים יצרו עכברים עם המוטציה תוך שימוש בטכנולוגיית CRISPR-Cas9, והתוצאה- העכברים סבלו מליקויים אופניים ל-hEDS: רקמות חיבור חלשות, גידים אלסטיים יתר על המידה, קוטר פיברילות קולגן קטן מהרגיל וריבוי פגמים במסתמי הלב.. בתמונה מצד ימין: פיברילי קולגן קטנים יותר בגידי אכילס של עכברים עם מוטציה בגן KLK15 (מצד שמאל עכברים בריאים).

המאמר המלא גם מסביר שלגנים הקליקריינים תפקידים בוויסות לחץ דם, קרישת דם ומערכות חיסון, וייתכן שהם תורמים לא רק לליקויי רקמות חיבור – אלא גם לתסמונות נלוות שנפוצות אצל חולי hEDS כמו בעיות בתפקוד כלי דם, לחץ דם, תסמונת POTS ופעילות יתר של תאי מאסט (MCAS).

מה המשמעות למאובחני אהלרס דנלוס מהסוג ההיפרמובילי, או מי שבדרך לאבחנה?

הממצאים לא משנים את דרך האבחנה או הטיפול הנוכחיים, ואין כיום בדיקה גנטית שמסוגלת לאבחן hEDS או לתת מידע חד-משמעי לגבי הסיכון לרשת אותו או ל.. זוהי פריצת דרך מחקרית שמסבירה חלק מהמנגנון בתת-הסוג הנפוץ של אהלרס דנלוס ותורמת לפתיחת דלתות למחקר ופיתוח טיפולים בעתיד.

חשוב מאוד!

המוטציה שנמצאה אינה היחידה שמסבירה את הסוג ההיפורמובילי, ומשוער שיש גנים רבים נוספים שמחכים להימצא. כלומר, מי שהמוטציה לא נמצאה להן/ם בבדיקה גנטית- לא תישלל מהם/ן האבחנה.

המחקר למציאת כלל הגנים שגורמים ל-hEDS נמצא בעיצומו בשיתוף העמותה הבין לאומית לאהלרס-דנלוס, המנהלת מאגר מחקר עם למעלה מ-1000 דגימות גנטיות.

כאן אפשר לקרוא את המאמר